עורכי דין המתמחים בתביעות נגד משרד הביטחון מעניקים סיוע לכל אנשי כוחות הביטחון אשר חלו או נפצעו במהלך שירותם. אלו יכולים להיות חיילים בסדיר, אנשי קבע, אנשי מילואים וגם אלו המשרתים בזרועות הביטחון האחרות כמו המוסד או משמר הכנסת. נכון, תיקון 29 לחוק הנכים הביא איתו כמה שינויים, ולא בכל מקרה ניתן להגיש תביעה מול משרד הביטחון.
במאמר זה ננסה לעשות לכם סדר בנושא. עורך דין משרד הביטחון יסביר לכם מהו ההליך להגשת תביעה נגד משרד הביטחון, אך בשל הקשיים הרבים והבעיות העשויות להתעורר, חשוב מאוד לפנות לייעוץ וליווי אישי.
תביעה מול משרד הביטחון.
במידה ונפצעתם או חליתם במהלך השירות, יש להגיש תביעה אל קצין התגמולים באגף השיקום. זהו רק השלב הראשון בדרך למימוש הזכויות המגיעות לכם. אתם בוודאי מוטרדים מאחוזי הנכות וסכום הפיצויים, אך בשלב זה המטרה היא רק שהבקשה שלכם תתקבל. כלומר קצין התגמולים בוחן האם המקרה שלכם עומד בקריטריונים. במידה ואתם עונים על הקריטריונים הקבועים בחוק, התביעה שלכם תתקבל ותעברו לשלב הבא שהוא קביעת אחוזי הנכות בוועדה הרפואית.
הקריטריון המרכזי של קצין התגמולים הוא השאלה האם הפציעה התרחשה בעת השירות והיא קשורה באופן ישיר לשירות. וכאן ישנו הבדל בין חיילים בסדיר לבין אנשי קבע. וזהו גם הזמן לדבר על תיקון 29 לחוק הנכים.
תיקון 29 לחוק הנכים
באפריל 2017 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום, והוא יוצר הפרדה בין חיילי החובה לבין יתר אנשי כוחות הביטחון.
חיילים בשירות חובה יוכרו בתור נכי צה“ל, כמו גם אנשי מילואים או אנשי קבע בעלי תקופת ותק של עד 6 חודשים בשירות הקבע. אך כאשר מדובר במקרים אחרים, המצב קצת יותר מורכב.
אנשי הקבע, ויחד איתם כל אנשי כוחות הביטחון האחרים, יוכלו לקבל הכרה כנכי צה“ל רק fאשר הפציעה, או המחלה, קשורה באופן ישיר לשירותם הביטחוני, אחרת עליהם להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי; בדיוק כמו כל עובד שנפגע במהלך עבודתו.
ועכשיו רק נשאלת השאלה כיצד קובעים מה קשור לשירות הצבאי ומה לא. כמובן שהתשובה נמצאת בחוק הנכים. במקרה שהוגשה תביעה מול משרד הביטחון עבור חבלת שירות – קצין התגמולים יבחן האם זוהי חבלה שנגרמה בעקבות פעילות מבצעית, אימון לקראת פעילות שכזו או כל אירוע אחר שניתן להגיד עליו שהוא ייחודי לצבא.
התביעות האחרות הם תביעות על מחלות שירות. במקרה הזה החוק מפרט כמה מחלות (חשיפה לקרינה, חומר מסוכן, מוצרי דם ופגיעה בשמיעה). כמו כן החוק מתיר לשר הביטחון לקבוע תוספות בתקנות מיוחדות.
במקרה של תביעה על מחלת שירות, קצין התגמולים יבחן האם מדובר באחת המחלות שהוגדרו בחוק, או בתקנות שר הביטחון. המחלות המוגדרות בחוק הן מחלות מחשיפה לקרינה, חומר מסוכן, חשיפה למוצרי דם בעקבות טיפול בתנאי שדה, פגיעה בשמיעה כתוצאה מאמצעי לחימה.שימו לב כי המקרים של פוסט טראומה בצבא מטופלים במסגרת תביעת חבלת שירות ולא מחלת שירות. כמו כן, בשנים האחרונות בוצעה רפורמה וישנו מסלול מקוצר בתנאים מסוימים – התייעצו עם עורך דין אגף השיקום בהקשר זה.
תמיד יש צורך בעזרתם של עורכי דין המתמחים בתביעות נגד משרד הביטחון. גם כאשר המקרה נראה פשוט וברור, מבחינה משפטית עלולים להתעורר ק
שיים רבים. למשל חייל יכול לטעון לפגיעה מסוימת בגופו, אך הצבא יכול להתכחש לכך שישנו קשר בין הפגיעה לבין השירות הצבאי.
עורכי דין המתמחים בתביעות נגד משרד הביטחון
תביעה מול משרד הביטחון יכולה לגעת בדקויות משפטיות רבות המשפיעות על קבלת או דחייה של התביעה, וגם על אחוזי הנכות. אנו יודעים כי זה עשוי להיות מתסכל מאוד להתנהל מול המערכת הצבאית, ולכן אנו עושים הכל על מנת להקל עליכם את התהליך ולסייע לכם. המטרה שלנו היא לממש את מלוא הזכויות המגיעות לכם, בדרך הקלה והיעילה ביותר.
עורך דין משרד הביטחון אילן בנימיני מעניק לכם ליווי מלא. אנו הכתובת לפנות אליה כבר ברגעים הראשונים של התרחשות האירוע, וגם כאשר מגישים תביעה נגד משרד הביטחון. אנו נסייע בטפסים, בסיכומים הרפואיים וחוות הדעת, ריכוז העדויות וההכנה להופעה בפני הוועדה הרפואית.
משרדינו מטפל בכל סוגי התביעות נגד משרד הביטחון, כולל תביעות החמרת מצב, עתירה מנהלית משרד הביטחון, תביעות פוסט טראומה בצבא, רשלנות רפואית בצבא, קרע ברצועה הצולבת בצבא,עורך דין לוועדה רפואית משרד הביטחון ועוד.
עורך דין נכי צהל ומשרד הביטחון – רחוב יגאל אלון 94 ב' תל אביב
