תביעה נגד משרד הביטחון היא למראית עין הליך פשוט. אם נפצעתם במהלך שירותכם הצבאי, אתם מצפים כי רק תמלאו אחר ההוראות הפשוטות, ושלום על ישראל. אך בפועל, תהליך תביעה למשרד הביטחון הוא דבר מורכב. לכל מילה בכל טופס יש חשיבות העלולה להכריע את נסיבות המקרה לכאן או לכאן. אתם עשויים לגלות כי קצין התגמולים דוחה את התביעה שלכם, מבלי שתזומנו לוועדה רפואית. ואם תזומנו לוועדה הרפואית, שוב יתכן כי תופתעו מקביעת אחוזי נכות שאינם משקפים את מצבכם האמתי. ובכלל לא נגענו בסוגיות של התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון או סוגיות מורכבות של החמרת מצב או נכות מוסבת.
לא באנו להפחיד אתכם, ולא באנו לפגוע לכם במוטיבציה. אנו כאן רק בשביל להציע לכם עזרה. מיד נסביר לכם את עיקרי ההליך להגשת התביעה, אך חשוב לנו שתהיו מודעים לכך שמוטב לעשות זאת עם עזרה וליווי של עורך דין נכי צה“ל. ללא ליווי משפטי, אתם צפויים להתמודד עם קשיים ומכשולים רבים בדרך למימוש הזכויות. וכל זאת לצד סבירות גבוהה כי לא תקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לכם.
תהליך תביעה למשרד הביטחון
להלן הסבר כללי על הליך תביעה נגד משרד הביטחון. אנו מדגישים כי אין מדובר בתחליף לייעוץ משפטי, ואיננו ממליצים לאף אחד לנסות לעשות זאת לבדו ללא עזרה של עו“ד משרד הביטחון.
השלב הראשון הוא מילוי טופס התביעה. כיום ניתן לעשות זאת אפילו בצורה דיגיטלית באתר האינטרנט של אגף השיקום הפועל תחת משרד הביטחון. שימו לב כי ישנם שני טפסים, האחד הוא טופס להכרה בחבלה ופוסט טראומה, ואילו השני מתייחס להכרה במחלות שירות.
יחדיו עם הטופס יש להגיש מסמכים רבים, כאשר המרכזיים בהם המסמכים המעידים על הפגיעה (למשל דוח פציעה מהמפקדים) או כל ממסך אחר המחזק את הבסיס לטענותיכם.
בנוסף יש לצרף את התיק הרפואי מקופת החולים, וכל המסמכים הרפואיים הקשורים לתביעה. אם הוגשו בקשות לביטוח הלאומי הקשורות למקרה, יש לצרף גם את המסמכים והפרוטוקולים הרלוונטיים מטעם הביטוח הלאומי.
ישנם מקרים בהם מדובר בפציעה שנגרמה במהלך תאונת דרכים, כו למשל חייל שהיה בדרכו לבסיס ונפגע בתאונת דרכים. במקרים אלו יש לצרף העתק של רישיון הנהיגה, תעודת ביטוח חובה ודוח משטרה. יש להגיש תצהיר אישי המפרט היטב את כל נסיבות התאונה או המחלה.
כאשר מדובר במחלות שירות, יש לתאר היטב את כל תנאי השירות אשר יכולים להסביר את המחלה. גם רשימה של עדים היא חשובה מאוד.
השלב השני הוא בחינת הבקשה על ידי קצין התגמולים. שלב זה עשוי לקחת מספר חודשים, ולכן לא תרצו שום עיקוב מיותר. חשוב להגיש נכון את כל הטפסים והמסמכים. עיקר התפקיד של קצין התגמולים בהקשר של תביעה נגד משרד הביטחון הוא : א. לבדוק האם התובע עומד בתנאים הקבועים בחוק לצורך הגשת התביעה, ושאין התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון. ב. לקבוע האם ישנו קשר סיבתי בין הפציעה/המחלה לבין השירות הצבאי.
סוגיית הקשר הסיבתי עשויה להיות מכשול משמעותי בנסיבות מסוימות. אם חייל איבד את אחת מגפיו בפעולה מבצעית, אין ספק כי ישנו קשר. אך ישנם מצבים רפואיים שונים בהם הקשר הסיבתי אינו מובהק, וכאן הסוגיות הללו הופכות להיות מורכבות ומחייבות עורך דין מומחה לתביעות משרד הביטחון. למשל אם מדובר בפציעה בברך, וחייל שעסק בספורט עוד בטרם השירות הצבאי. הצבא יבקש לבדוק האם הפציעה נגרמה בעקבות שירותו הצבאי או עיסוקו בספורט לפני הצבא. במידה והכל תקין, קצין התגמולים מעביר את הבקשה לשלב הבא, והוא שלה הוועדה הרפואית. מתוך ניסיון אנו יכולים לספר על מקרים בהם נאלצנו להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים.
השלב השלישי הוא ההופעה בפני הוועדה הרפואית של משרד הביטחון. זהו שלב משמעותי ביותר, מכיוון שהוועדה קובעת את אחוזי הנכות. גובה אחוזי הנכות משפיע על הפיצויים וכל הזכויות העמודות לרשותכם. הוועדה כוללת רופאים מומחים, והם בוחנים את הפגיעה שנגרמה לכם והשפעתה על חיי היום יום. לוועדה שיטות שונות להעריך את אחוזי הנכות, וישנם הבדלים בין מקרה למקרה. למשל ישנם מקרים בהם הנפגע סובל מריבוי פגיעות, ומתבצע חישוב משוקלל. אך כאשר מדובר בפגיעות גפיים, ישנו חיבור של אחוזי הנכות ולא חישוב משוקלל.
וזוהי כמובן רק נגיעה קטנה ממה שמתרחש בוועדה הרפואית. בטרם הופעה בפני וועדה רפואית, חשוב לקבל ייעוץ אצל עו“ד לייצוג נכי צה“ל. הוא יודע להכין אתכם לוועדה. המטרה של ההכנה היא לא להונות את הוועדה, אלא לוודא כי תביאו לידיעתם את מלוא המוגבלות ממנה אתם סובלים ותבטיחו כי הכל יילקח בחשבון. גם כאן אנו יכולים להעיד כי ישנם מקרים בהם הוועדה קבעה אחוזי נכות שאינם מייצגים את המצב האמתי. במקרים אלו ניתן להגיש ערעור באמצעות פניה לוועדה רפואית עליונה.
התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון
ברמת העיקרון החוק קובע תקופת התיישנות של שלוש שנים מיום השחרור מצה“ל, אך ישנן מספר הסתייגויות עבורן תקופת ההתיישנות היא ארוכה יותר.
החוק מעניק תקופת התיישנות ארוכה יותר עבור מחלות שירות עבורן שר הביטחון קבע תקופת התיישנות ארוכה יותר. הדוגמה הטובה ביותר היא הפרעות פוסט טראומה בצבא. מחלה זו הוחרגה מכיוון שלעתים היא מתפרצת ומאובחנת לאחר שנים ארוכות.
ישנו גם מקרה של חבלות שתועדו ברשמות הצבא (חבלה רשומה), אך לא הוגשה תביעה להכרה בנכות. במקרים אלו ההתיישנות עשויה להידחות.
תביעה נגד משרד הביטחון
ההתנהלות מול אגף השיקום אינה קלה ופשוטה כפי שזה לעתים משתמע. אמנם הפשטנו זאת לתהליך תלת שלבי, אך בפועל מדובר באינספור מצבים מורכבים העלולים להתעורר.
ההמלצה שלנו היא להיעזר במשרד עורכי דין המנוסה בתחום תביעות משרד הביטחון – הוראות הגעה למשרדינו.
